בית המשפט העליון דוחה ערעור בנושא שיבוץ תלמידה עם צרכים מיוחדים – ייצוג המועצה המקומית בסמ"ה ע"י עו"ד מוחמד כבהא
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים (עע"ם 3680/13), נדחה ערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה. המערערת, באמצעות הוריה, ביקשה לשנות את שיבוצה למוסד חינוך מיוחד ולהשיג מימון להסעות וליווי למוסד חינוכי מרוחק יותר מזה שנקבע לה. המועצה המקומית בסמ"ה, שיוצגה על ידי עו"ד מוחמד כבהא, טענה כי ההחלטה לשבץ את התלמידה במסגרת חינוכית בעיר אום אל-פאחם הייתה סבירה ונכונה על פי חוק, ולא היה מקום להתערב בה.
הרקע לתיק
המערערת, ילדה בת כארבע וחצי שנים, לוקה בראייתה והוכרה כזכאית לחינוך מיוחד בדרגת נכות של 100%. ועדת ההשמה קבעה כי המסגרת המתאימה עבורה היא גן לילדים עיוורים, ובהמשך לכך, צוות שיבוץ של משרד החינוך והמועצה המקומית קבע כי המוסד החינוכי הנכון עבורה הוא גן באום אל-פאחם. עם זאת, הוריה של המערערת העדיפו לשבצה בגן אחר הממוקם בעיר פתח תקווה וביקשו לממן את עלויות ההסעה והליווי.
במהלך הדיון המשפטי בבית המשפט לעניינים מינהליים, נדחתה העתירה של המשפחה, תוך קביעה שההחלטה לשבץ את המערערת לגן באום אל-פאחם הייתה סבירה ועמדה בדרישות חוק חינוך מיוחד. בית המשפט הדגיש כי השיקולים שהנחו את הרשויות התבססו על קרבת המוסד החינוכי למקום מגורי הילדה, בהתאם לסעיף 3 לחוק חינוך מיוחד, אשר מחייב לשבץ תלמידים עם צרכים מיוחדים במסגרת הקרובה ביותר לביתם.
ההליך בבית המשפט העליון
בהמשך לפסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים, פנתה המשפחה לבית המשפט העליון, שם נדון הערעור בפני הנשיא א' גרוניס והשופטים א' רובינשטיין וצ' זילברטל. המשפחה טענה כי ההחלטה לשבץ את בתם לגן באום אל-פאחם פוגעת בטובתה האישית, וכי יש להעדיף את רצונם לשבצה בגן בפתח תקווה. הם ביקשו מבית המשפט להתערב בהחלטת צוות השיבוץ ולהורות על מימון הסעות וליווי לגן המועדף עליהם.
המשיבים, המועצה המקומית בסמ"ה ומשרד החינוך, טענו כי ההחלטה לשבץ את הילדה בגן באום אל-פאחם התקבלה לאחר בחינת כל השיקולים הרלוונטיים, כולל הקרבה הגיאוגרפית והיכולת לספק את צרכיה החינוכיים במסגרת הקרובה ביותר למקום מגוריה. עוד נטען כי העלויות הציבוריות של מימון ההסעה למוסד מרוחק אינן מוצדקות במקרה זה.
פסק הדין
בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי ההחלטה לשבץ את המערערת לגן באום אל-פאחם הייתה סבירה ועמדה בהוראות הדין. השופטים הבהירו כי סוגיות שיבוץ תלמידים למוסדות חינוך מיוחדים הן החלטות מקצועיות במהותן, אשר דורשות מומחיות שאינה ניתנת להכרעה במסגרת הליך שיפוטי. כמו כן, צוין כי בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתם של אנשי מקצוע במערכת החינוך ואינו נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה, כל עוד הן עומדות בדרישות החוק.
השופטים הדגישו כי טובת הילד חייבת להיות בראש סדר העדיפויות, אך לצד זאת יש להתחשב גם במגבלות תקציביות וציבוריות, במיוחד כאשר מדובר בהוצאות ציבוריות גבוהות כמו מימון הסעות למוסדות חינוך מרוחקים.
משמעות פסק הדין
פסק הדין מבהיר את גבולות ההתערבות השיפוטית בהחלטות שיבוץ תלמידים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך. הוא מדגיש את החשיבות של עמידה בהנחיות ובנהלים שהוגדרו על ידי הרשויות המוסמכות ואת הצורך באיזון בין רצונות ההורים לבין צרכי הציבור הרחב. בנוסף, הוא מחזק את העיקרון לפיו החלטות מקצועיות שמתקבלות על בסיס חוות דעת מומחים צריכות להישאר בידי הרשויות המוסמכות.
פסק הדין גם משקף את האתגר העומד בפני משפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים בהתמודדות עם החלטות שיבוץ, ומדגיש את חשיבות הדיונים המקצועיים שנערכים במסגרת צוותי השיבוץ והועדות המקצועיות של משרד החינוך והרשויות המקומיות.
עו"ד מוחמד כבהא, שייצג את המועצה המקומית בסמ"ה בתיק זה, הצליח להציג את עמדתה בצורה ברורה ומקצועית, תוך הדגשת החשיבות של עמידה בנורמות החוק והנהלים שנקבעו.
